לקות למידה היא קושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות על רקע נוירולוגי. כ-10% מכלל האוכלוסייה מתמודדים עם לקויות למידה. ליקויי למידה אינם נגרמים בשל תנאי סביבה (כגון: מצב כלכלי קשה, תנאי הוראה לא הולמים ובעיות רגשיות), אם כי תנאי הסביבה עלולים להחריף את השפעותיהם של ליקויי הלמידה. ילדים עם לקויות למידה הנם לרוב בעלי פוטנציאל שכלי ממוצע ומעלה, אשר מתקשים באחד או יותר מן המיומנויות האקדמיות: קריאה, כתיבה, כתיב או חשבון. קשים אלה עלולים לגרום להנמכה בתפקוד בכל מקצועות הלימוד.

​

הנמכות-תפקוד אלה נובעות מקושי באחד או יותר מן המנגנונים הקוגניטיביים הבסיסיים הבאים:

​

• תפיסה ועיבוד חזותיים – הבחנה בפרטים, בסמלים גרפים, בכיוונים, בין דמות לרקע וראיית השלם על חלקיו.

• תפיסה ועיבוד פונולוגיים – הבחנה בין צלילים דומים, זיהוי ובידוד צליל מתחילת מילה ומסופה, פירוק ומיזוג מילה ממרכיביה הצליליים ויכולת השמטת חלקים ממילה.

• זיכרון חזותי ושמיעתי – זיכרון לטווח קצר וארוך, שליפה ממאגר זיכרון, זיכרון פעיל, זיכרון תוך כדי עיבוד וזיכרון עם ובלי משמעות.

• שפה- היגוי, שליפה ושיום אוטומטי מהיר – אוצר מלים, תחביר ומורפולוגיה.

• קשב וריכוז – היפראקטיביות, תת פעילות ואימפולסיביות.

• עיבוד סנסורי – רגישות יתר חושית או תת-חושית.

• תפקוד מוטורי ותפקוד סנסומוטורי – מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה.

• ליקויים בהתמצאות בזמן ובמרחב 

​

:לקריאה נוספת

​