למידה סטטיסטית בקרב קוראים עם דיסלקסיה
עבודת התזה שלי במסגרת לימודי תואר שני באבחון ובטיפול בלקויות למידה עסקה בהשוואה בין קוראים עם דיסלקסיה לבין קוראים תקינים ביכולת הלמידה הסטטיסטית הסמויה לעומת המפורשת באופנות השמיעתית. יכולת למידה סטטיסטית היא היכולת ללמוד חוקיות של רצפים. למשל, ברצפים :'אכעלחא','אגכהבא' החוקיות היא שהאות א' נמצאת בתחילת ובסוף הרצפים.
היכולת לאתר חוקיות של רצפים היא היכולת הבסיסית שמאפשרת לנו לרכוש את השפה. מרבית המחקרים עסקו בבחינת יכולת הלמידה הסטטיסטית באופנות החזותית, מתוך הנחה שאין הבדל בין האופנויות ביכולת הלמידה הסטטיסטית. עם זאת, מחקרים אחרונים העידו כי האופנויות נבדלות זו מזו ברגישות האסטרטגית למציאת חוקיות הרצפים. לכן עלה הצורך לבחון במחקר הנוכחי את ההבדל בין קוראים תקינים לבין קוראים עם דיסלקסיה ביכולת הלמידה הסטטיסטית החזותית בהשוואה לשמיעתית. זאת ועוד, מחקרים מצאו כי העלאת מידת המפורשת בלמידה של רצפים סטטיסטיים חזותיים נמצאה כמסייעת לקוראים עם דיסלקסיה. במחקר הנוכחי בחנו זאת גם באשר לרצפים סטטיסטיים באופנות השמיעתית.
ממצאי המחקר הנוכחי מלמדים שלקוראים עם דיסלקסיה קושי משמעותי בלמידה סטטיסטית, אף יותר מזה שבאופנות החזותית. הקושי המשמעותי מתבטא בכך שהעלאת מידת המפורשות לא מסייעת לקוראים עם דיסלקסיה בשיפור יכולת הלמידה הסטטיסטית. זאת ועוד, ממחקר שנערך לאחרונה עולה שלאופנות השמיעתית קשר חזק יותר ליכולת פענוח הקריאה מאשר לאופנות החזותית. מכלול הממצאים מלמדים על כך שיש לעקוף את הקושי של קוראים עם דיסלקסיה באופנות השמיעתית בעזרת האופנויות האחרות, כמו באמצעי תיווך חזותיים או טקטיליים.
עבדות התזה התפרסמה כמאמר. מצ"ב קישור למאמר